פסק-דין בתיק עב"ל 20535-12-10

השופט אילן סופר

1.         הגב' ציפורה שלום (להלן: "המערערת") יצאה מביתה בנתניה בבוקרו של יום ה-18.12.07. המערערת נסעה תחילה לקופת חולים הנמצאת בשיכון ותיקים בנתניה, על מנת לבצע בדיקה רפואית. לאחר מכן המערערת נסעה לגן של בתה, שם הורידה את בתה. משם המערערת נסעה למשרד הרישוי בקניון הדרים, באזור התעשייה הישן בנתניה, כדי להנפיק רישיון נהיגה חדש במקום זה שאבד לה. לאחר שקיבלה רישיון נהיגה המשיכה המערערת בנסיעה למקום עבודתה בבית המשפט השלום בכפר סבא. במהלך נסיעתה של המערערת לכיוון כפר סבא, בצומת הדסים, ארעה למערערת תאונת דרכים, אותה ביקשה לראות כ"תאונת עבודה". בית הדין האזורי בתל אביב דחה את התביעה בפסק דינו מיום 21.9.10 (השופטת אפרת לקסר; ב"ל 2625/09).

            הערעור סב על הקביעה לפיה התאונה לא ארעה בדרך ממעונה של המערערת לעבודה. מכאן שאנו נדרשים לשאלה, האם המערערת, סטתה מהדרך מביתה לעבודתה, באופן שמדובר בהפסקה או סטייה של ממש, שהביאה לניתוק המסלול הרגיל בו היא נוסעת מידי יום לעבודתה.

2.         התשתית העובדתית

            מוסכם על הצדדים, כעולה מפסק דינו של בית הדין האזורי, כי המערערת עובדת בבית משפט השלום בכפר סבא כאחראית על הקלדניות. המערערת מתגוררת בנתניה ונוסעת מידי בוקר למקום עבודתה בכפר סבא, כאשר בדרך היא מסיעה את בתה לגן.

            מסלול הנסיעה הקבוע של המערערת מתחיל בביתה, משם היא ממשיכה לגן של בתה המצוי בשכונת נווה איתמר בחלק המזרחי של נתניה, לאחר שהמערערת מורידה את בתה בגן, המערערת ממשיכה לצומת בית ליד, שם היא פונה דרומה ונוסעת בכביש מספר 4 דרך צומת פרדסיה, צומת הדסים, צומת דרור, עד צומת רעננה - כפר סבא, שם היא פונה שמאלה ומגיעה למקום עבודתה בבית המשפט.נציין כי המערערת מגיעה למקום עבודתה כל יום בין 8:30 ל 8:45.

            כאמור לעיל, ביום התאונה 18.12.07, המערערת יצאה מביתה, נסעה לקופת חולים הנמצאת בשיכון ותיקים בנתניה, שם ביצעה בדיקה רפואית. המערערת המשיכה משם לגן של בתה ולאחר מכן נסעה למשרד הרישוי באזור התעשייה הישן, שם הוציאה רישיון נהיגה חדש. משם המערערת המשיכה לצומת בית ליד למסלול הרגיל לעבודתה, כאשר תאונת הדרכים ארעה בצומת הדסים, בשעה 9:30  לערך.

3.         תביעת המערערת להכיר בתאונה כ"תאונת עבודה" נדחתה על ידי המשיב מאחר והתאונה לא ארעה תוך כדי הליכתה או נסיעתה לעבודה כנדרש לפי סעיף 80(א) לחוק הביטוח הלאומי נוסח משולב  התשנ"ה 1995 (להלן: החוק).

4.         פסק דינו של בית הדין האזורי

            בפסק דינו סקר בית הדין קמא בהרחבה את ההלכה הפסוקה בנושא של תאונות בדרך לעבודה וממנה. בית הדין מצא כי מטרת הנסיעה של המערערת ביום התאונה, היתה להגיע קודם לקופת חולים כדי לבצע בדיקה רפואית, ולאחר מכן למשרד הרישוי. רק לאחר מכן, מצא בית הדין כי המערערת התכוונה לנסוע למקום עבודתה. בית הדין קבע כי המערערת סטתה מהדרך הרגילה לעבודתה ועשתה הפסקה של ממש בדרך לצורך הסדרת ענייניה הפרטיים. גם אם כל הפסקה נמשכה בין רבע שעה לעשרים דקות, סבר בית הדין כי עדיין מדובר בהפסקה של ממש, אשר מנתקת את הקשר בין יציאתה של המערערת מביתה לבין כוונתה להגיע לעבודתה.

5.         טענות הצדדים בערעור

            המערערת טענה כי סטייה בדרך להבדיל מהפסקה, ניתנת לריפוי עם חזרת העובד למסלול הנסיעה הרגיל. במקרה של המערערת התרחשה סטייה וכתוצאה ממנה נגרם עיכוב, אך אלו אינם בגדר הפסקה. מאחר ופגיעת המערערת ארעה לאחר חזרתה למסלול הנסיעה ולאחר הסטיות בדרך, יש לראות את פגיעתה כפגיעה בעבודה. המערערת הדגישה כי בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי הסטיות היו קצרות ונמשכו בין רבע שעה לעשרים דקות, ובכך יש לחזק את הטענה כי לא מדובר בסטיות של ממש.

            עוד הוסיפה המערערת כי גם לו היה מדובר בעיכוב ממושך, אין בכך כדי למנוע את ריפוי הסטייה, מששבה העובדת לדרך הישירה למקום העבודה, והתאונה ארעה לאחר מכן. המערערת טענת כי הסטיות שביצעה בדרכה לעבודה, לא שינו את יעד הנסיעה שהיה ונשאר מקום העבודה.

            המערערת טענה עוד כי על המשיב הנטל להראות כי היתה הפסקה או סטייה בדרכו של העובד לעבודה, וככל שקיים ספק אם מדובר בסטייה יש לקבל את גרסתה.

            עוד טענה המערערת, כי פסק הדין צריך להתבטל מעיקרו כאשר לא ניתן במותב תלתא.

6.         המשיב סמך טענותיו על פסק דינו של בית הדין קמא. המשיב טען כי המערערת לא היתה בדרכה ממעונה למקום העבודה, כי אם בדרכה ממשרד הרישוי למקום עבודתה. עוד לפני כן נסעה המערערת ממעונה לקופת חולים. תכלית נסיעות אלו לקופת חולים ולמשרד הרישוי היתה עריכת סידורים פרטיים ואינה קשורה לעבודתה של המערערת.

            אשר לדיון במותב חסר, טען המשיב כי ב"כ המערערת לא התנגד לדיון במותב חסר, כעולה מפרוטוקול הדיון מיום 23.6.10 ומשכך פסק הדין ניתן במותב חסר.

7.         המסגרת הנורמטיבית          

            סעיף 79 לחוק מגדיר את המונח "תאונת עבודה" כך: